איך מבטלים שיחות זבל מוקלטות בטלפון

אנחנו בבית, קוראים ספר או עתון, מארחים חברים או בני משפחה, צופים בטלויזיה שומעים מוזיקה. אולי אנו עובדים בבית מול המחשב או גולשים באינטרנט, והטלפון מצלצל. מרימים תוך אמירת "הלו" או "ערב טוב" או משהו דומה ושומעים הקלטה המציעה לנו לקנות משהו או לעשות דבר אחר שיכניס כספים למי שיזם את השיחה המעצבנת.
אני מניח שכמה מאתנו מקשיבים להצעות, אבל ברור לי שחלק אחר, כמוני, טורק בכעס את השפופרת ושואל את עצמו שתי שאלות: ראשית, מנין החוצפה להתפרץ אלי הביתה ולהפריע לי. אם אני רוצה לקנות משהו, אעשה זאת. שנית, איך אפשר למנוע את בלבול המח הזה, ההולך ומתגבר בזמן האחרון.
הכנסו לאינטרנט והגליגו (תרגום שלי לפעל האמריקני "To google) "פרסומת מוקלטת בטלפון" או מלים דומות, ותראו כיצד הנושא עולה כבר כמה שנים באינטרנט. למיטב זכרוני עסקה בזה אחת מועדות הכנסת, אבל, כמה מפתיע, חבריה חשבו יותר על צרכי המפרסמים מאשר על שלוות הצרכנים, והרעיון הגדול שלהם היה שאנו (!) נתקשר לחברה שיזמה הטרדה שלנו, ונבקש ממנה שלא להטריד עוד. כמה חכם! אני צריך להקשיב לכל פרסומת כדי לדעת מי היוזם, לחפש את הטלפון שלו, לעבור את מסננת "המענה הקולי", לעבור שם בין התפריטים, לשוחח עם מוקדן/ית, להסביר, לתת את שמי (בטח גם את מספר תעודת הזהות, שמא אני מתחזה למישהו...).
לענין זה, ראו הצעתו של ח"כ אלדד, הכוללת גם שיחות שאינן מוקלטות
http://news.walla.co.il/?w=/2971/1213685
מדוע אני צריך להיות היוזם?
מכל מקום, נמצא פתרון פשוט יחסית, שגיליתי אותו במקרה לאחר שקיבלתי שיחה מוקלטת מ"בזק". התקשרתי למספר 199 וביקשתי ש"בזק" תחדל להטרידני. המוקדן הציע לחסום לי את הטלפון לכל השיחות המוקלטות. כמובן שהסכמתי. לא שאלתי אותו מדוע "בזק" אינה מפרסמת את השירות, שהרי התשובה ברורה.
לכן אני רואה לעצמי לפרסם זאת בדרך היעילה ביותר שאני מכיר – לשלוח זאת לכל רשימת הקשרים שלי, בתקווה שתפיצו את המכתב ככל יכולתכם, ומי שמעוניין להיפטר מהמטרד הזה (אל תדאגו, יש רבים אחרים...), יוכל לעשות זאת.
קחו בחשבון שעד שתגיעו למוקדן בזק תחשפו לפרסומת של בזק, אבל זה קורה הרי בכל פניה יזומה שלנו לגופים מסחריים.
אז, אנא, הפיצו את המכתב בכל רחבי המדינה ובא לציון גואל (לפחות מהמכה הזו).

הקנאי

לאחר ליל אהבים סוער, הוא שם לב לתמונת הגבר הנאה, הניצבת ליד מיטתה.
"האם זה בעלך?" שאל בעצבנות.
" לא, טיפשון," היא עונה, תוך שהיא מתחכחת בעורו.
"הארוס שלך? "
"מה פתאום?" היא אומרת, תוך שהיא נושכת את אוזנו.
"האם זה אביך או אחיך?" הוא שואל, בתקווה שהתשובה תהיה חיובית.
"ממש לא, אבל אני כל כך אוהבת אותך כשאתה קנאי!"
"אז מי זה לכל ההרוחות?"
"זו אני, לפני הניתוח...".

אם לא ידעתם, הפסדתם

למה כדאי להניח כמה קוביות סוכר בתוך כלי האחסון של הגבינה הצהובה ?
"כשמאחסנים גבינה צהובה בכלי אחסון אטום בתוספת שתיים-שלוש קוביות סוכר הסוכר אוגר וסופח לתוכו את הלחות ומונע היווצרות עובש על הגבינה הצהובה".

למה אסור לאחסן מלפפונים ועגבניות באותו תא אחסון ?
"כי העגבניות פולטות גזים שגורמים למלפפונים להרקיב מהר".

למה אסור לאחסן תפוחי עץ יחד עם פירות וירקות ?
"תפוחי עץ פולטים גזים שגורמים לירקות ולשאר הפירות להירקב".

למה צריך לאחסן ביצים עם השפיץ כלפי מטה ?
"אחסון ביצים עם השפיץ כלפי מטה שומר על טריות הביצים זמן רב".

למה כדאי לאחסן צנוניות בכלי עם מים במקרר ?
"המים שומרים על צנוניות טריות ופריכות זמן רב מאוד. מאותה סיבה כדאי להכניס גם צנוניות שהצטמקו למים קרים. הנוזלים מחזירים לצנוניות את הפריכות והטריות שאבדו להן".

למה כדאי להניח פרוסות של תפוחי עץ או פרוסות תפוחי אדמה לא מבושלים בתא בו ששומרים לחם?
"אם מוסיפים לארגז או לתא בו שומרים לחם, כמה פרוסות תפוחי עץ או כמה פרוסות תפוחי אדמה לא מבושלים, הלחם שומר על טריות וטעם זמן רב מן הרגיל".

למה כדאי להניח חצי תפוח אדמה בתוך המקרר?
"אם יש במקרר ריח לא נעים של מזון ומיני תבשילים ששהו בו, תפוח אדמה חצוי מעלים את הריח. ליתר ביטחון, כדאי להחליף את תפוח האדמה מדי שלושה ימים".

למה כדאי להניח עלי דפנה בתוך שקיות הקמח, האורז ושאר מצרכים שחרקים אוהבים ?
"עלי דפנה מבריחים חרקים ומזיקים ממוצרי המזון. על ידי הנחת עלי דפנה בתוך המוצרים ועל המדף בין המוצרים, אנחנו מונעים מהם להשתכן שם. כדאי להחליף את עלי הדפנה כל שלושה חודשים בעלי דפנה חדשים".

למה כדאי לפזר כמה מסמרי ציפורן על השיש ומתחת לכיור?
"זה מבריח נמלים".

אלוקים, שלום

אלוהים שלום.
ערב טוב , מצטערת אם העשן שעולה מכדור הארץ מפריע לך לישון. פשוט עובר עלינו כאן למטה לילה לא פשוט. לא משהו רציני, אתה יודע . לא איזו שיטפון גדול שמטביע רבבות חיילים מצרים, לא איזה ניפוץ של שתי חתיכות אבן לשם הפאתוס , אלא משהו קטן , שאנחנו קוראים לו פיגוע.
אלוהים , אתה יודע מה זה ילדים, נכון ? ילדים זה מה שאנחנו אחרי שאתה מביא אותנו לעולם ולפני שאתה מחליט לקחת אותנו ממנו. אז אתמול , 17 ילדים קטנים , כאלה שעוד הולכים לבית ספר , הכינו את עצמם לערב של כיף . הם התלבשו , הסתרקו , התאפרו ויצאו למקום שבו חשבו שיהיה להם הכי טוב. ואתה יודע מה ? לשם שינוי הם לא חשבו על כל הבעיות שיש מסביבם, הם ידעו שיום שישי בערב ושהם הולכים למסיבה, וששם לא יקרה להם כלום. אבל הם טעו. כשהם עמדו בתור, עם הפלאפון ביד ושטר של 100 שקל מההורים בכיס, נעמד לידם אדם אחר, וברגע אחד החליט להרוג את כולם. ולהרוג את הנפש של עוד רבים אחרים שהיו שם. ושל הרבה משפחות.
אז תגיד לי אלוהים, נהנית אתמול? היה לך כיף לראות את כל הדם שנשפך על הרצפה המלוכלכת של הדולפינריום? היה לך כיף לראות ילדים קטנים נגמרים עוד לפני שהתחילו? היה לך כיף לראות 17 אמהות ו-17 אבות מאבדים את הניצוץ בעיניים לעד? אז נכון, הילדים רקדו ביום שישי בערב.
אז נכון, הבנות לבשו שמלות קצרות.
ונכון, אולי כל זה היה כדי ללמד אותם לקח.
אולי אתה פשוט האבא המכה של כולנו בשמיים, שבמקום לחנך את הילדים שלו הוא מרביץ להם.
אלוהים, עשה לי טובה. קפוץ שניה לחדר ליד ותעיר את אללה. אבל אולי פעם אחת גם תזכור לבקש ממנו טובה חזרה? ואני לא מדברת על טובה של מטענים קטנים. אני מדברת על טובה של שלום. של שקט. של חיים. אלוהים יקר, אולי אני, מהבית הקטן שלי, נקודה בגלאקסיית השמש, לא יכולה להבין את התוכנית הגדולה שלך. אבל בכל זאת, אני רוצה לומר לך דבר אחד. אנחנו מתעייפים פה. אנחנו כבר לא מאמינים, אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, ואנחנו מאבדים מהר מאוד את כושר ההבחנה שלנו בין טוב לרע.
ואם לא תשנה משהו לטובה פה, בקרוב תצטרך לברוא לך עוד עולם, כי פה כבר לא יהיה לך עם מי לשחק. אלוהים, חיים הם מתנה. ומתנות לא לוקחים חזרה.

- תשובת אלוהים:
ועכשיו בצר לך, את פונה אלי ....
בתי היקרה, הילדים היקרים לא נהרגו בגלל שנסעו בשבת.
גם אולם השמחות לא קרס בגלל שרקדו ריקודים מעורבים.
הילדים שנמחצו במגרש הכדורגל, לא נפצעו בגלל שנסעו למשחק בשבת.
לעולם לא הייתי פוגע בילדיי האהובים בגלל סיבות כאלו שוליות.
אם הייתי רוצה שכל ברואיי יהיו אנשים אדוקים ושומרי מצוות, הייתי בורא אותם כאלה. הרי אני יצרתי אותם, זוכרת? לא.
אני נתתי לכם את החיים במתנה, ויחד איתם נתתי לכם את הזכות לבחור ואת היכולת להבחין בין טוב ורע, את האפשרות לעצב מתוך החומרים שאני יצרתי עולם משלכם. כל אלו שמתו בזמן האחרון, מתו בגלל הבורות, האנוכיות, העצלנות והחולשה שלכם.
מאוד קל לך לשבת ולכתוב מכתב תלונה , ולהטיח בי את מותם של הילדים החפים מפשע האלו.
אני הבאתי לילדים האלו את החיים במתנה, יצרתי להם עולם עם פרחים ,טכנולוגיה ואהבה.
מה את עשית למענם? אם את רוצה שלא ירצחו ילדים חפים מפשע – צאי למלחמה או בחרי בשלום.
אם את רוצה שרצפות לא יקרסו – פעלי להחמרת התנאים להיתרי בניה.
אם את רוצה שגברים לא יכו את נשותיהם – הילחמי על ענישה יותר מרתיעה.
אם את רוצה שילדכם לא ירמסו במגרש כדורגל – דרשי את הורדת הגדרות או חנכי את חברייך.
נתתי לכם פרחים – ואתם קוטפים אותם,
נתתי לכם ים – ואתם מזהמים אותו,
נתתי לכם מכוניות – ואתם נוהגים בהן בפראות,
נתתי לנשים את היכולת ללדת – ואת הילדים שוכחים במכונית,
נתתי לגברים חוזק פיזי – והם מכים את נשותיהם.
אני נותן לכם את הכלים – אתם יכולים לבנות בהם ארמונות או לנפץ קירות הבחירה היא שלכם, התוצאה על אחריותכם בלבד.
נכון ילדתי , הבאתי לך את החיים במתנה וכמו כל מתנה – את היא זו שתבחר מה לעשות בה ואיך להשתמש בה בכל דרך שתבחרי, אני אביט בך מלמעלה ואמשיך לאהוב אותך.

חידה מתמטית למחוננים ומהירי מחשבה

?למהנדסים, אדריכלים ומדענים.....ואינטליגנטים

?איזה מספר הוא הבא ברצף המספרים הבאים

2,3,6,7,8,12,13,16,17,18,__ ……?

!תחשוב עד הסוף ואל תסתכל בתשובה למטה






!לא להסתכל, תחשוב שוב







"התשובה היא 30 כי זה המספר הבא שמתחיל ב"ש
"כשכל המספרים שבסידרה מתחילים באות "ש
.לא הצלחת? אמרתי לך שזה רק לאינטליגנטים

סיפור מרגש

יום אחד ביקשה מורה מהתלמידים שלה שירשמו את רשימת שמותיהם של התלמידים האחרים בכיתה על גבישני גיליונות נייר , בהשאירם רווח ליד כל שם. אז היא ביקשה מהם לחשוב על הדבר הנחמד ביותר שביכולתם להגיד על כל אחד ואחדמחבריהם לכיתה ולרשום אותו. במשך כל הזמן שנותר מהשיעור גמרו התלמידיםאת המטלה שלהם, ובעוזבם את הכיתה,מסר כל אחד מהם למורה את הדפים . באותה השבת, ישבה המורה ורשמה אתשמו של כל תלמיד על דף, וכתבה את כל מה שהתלמידים האחרים אמרו עליו. ביום שני נתנה המורה לכל תלמיד את הרשימה שלו/שלה.. לא לקח זמן רב,וכל הכיתה חייכה. "באמת?" היא שמעה את הלחישה. "מעולםלא ידעתי שהייתי בעל/ת משמעות למישהו!" ו- "לא ידעתי שהאחרים אוהבים אותי כל-כך". אלה היו מרביתהתגובות . אף אחד מעולם לא הזכיר את הדפיםהאלה בכיתה שוב. היא מעולם לא ידעהאם הם דיברו עליהם ביני! הם בהפסקותאו עם הוריהם, אך זה לא היה חשוב . התרגיל השיג את מטרתו. התלמידים הרגישו טוב בקשר לעצמם וביחס אל האחרים.עברו שנים, התלמידים בגרו והמשיכו הלאה עם חייהם. מספר שנים לאחרמכן, אחד מהתלמידים נהרג במלחמהוהמורה הוזמנה להשתתף בלווייתו.זאת היתה הלוויה הראשונה שנקראהלהשתתף של אחד מתלמידיה לשעבר.רבים השתתפו בלוויה חבריו. אחד אחרי השני, חלקו לו כבוד אחרון. גם המורה חלפה הייתה ביניהם. אחד מהחיילים שתפקידו היה לשאתאת הארון, ניגש אליה. "האם אתהיית המורה שלו למתמטיקה?" שאל . היא הנהנה : "כן "."הוא דיבר עליך רבות", אמר לה החייל . המורה היתה נבוכה. לאחר הלוויה, הלכו מרבית חבריו לביתו לנחם את הוריו. גם המורה הלכהלביתו - לומר כמה מילות תנחומים להוריםהכואבים. הוריו של המנוח המתינו לה. "ברצוננו להראות לך דבר מה", אמר אביו והוציאו מכיסו את הארנק. "הם מצאו את זה עליו
כאשר הוא נהרג. חשבנו שאולי תזהי את זה ." בפותחו את הארנק, הוציא בזהירות שתי פיסות נייר מהוהות שנראה שקיפלו אותן חזור וקפל מספר רב של פעמים. המורה ידעה אפילו מבלי להסתכל שפיסות הנייר הללו היו אלה שעליהם היא רשמה את הרשימה של הדברים הטובים שכל אחד מחבריו כתב עליו ."אנחנו רוצים להודות לך כל-כך עלשעשית את זה," אמרה אמו של המנוח. "כפי שאת יכולה לראות, הוא שמר על זהמכל משמר ." חבריו לכיתה לשעבר החלו להיאסף מסביב.אחד חייך די במבוכה ואמר, "אני עדיין ש ומר את הרשימה שלי במגירה העליונה בשולחן שלי בבית". אשתו של אחר אמרה, "בעלי ביקש ממני שאשים את שלו באלבום החתונה שלנו."" גם לי יש את הרשימה שלי," אמרה אחרת." היא בתוך היומן שלי." חברה אחרת לכיתה, הושיטה את ידהלתיק שלה, הוציאה את הארנק והראתהלכולם את הרשימה שלה לכל הקבוצה. "אני נושאת את זה תמיד איתי," וללא הנד עפעף הוסיפה ואמרה: "אני חושבת שכולנו שמרנו את הרשימות שלנו ."ברגע זה התיישבה המורה והחלה לבכות.היא בכתה על המנוח ועל כל חבריו שלאיוכלו לראותו עוד לעולם .
צפיפות האוכלוסייה בחברה שלנו היא כהגדולה שאנחנו נוטים לשכוח שהחיים יגמרו יום אחד, ואנחנו לא יודעים מתי היום הזהיגיע.אז בבקשה, הגידו לאנשים שאתם אוהביםואיכפת לכם מהם, שהם מיוחדים וחשובים.
אימרו להם , לפני שיהיה זה מאוחר מידי .זיכרו, אתם פורמים את מה שאתם תופרים,מה שאתם שמים בחייהם של האחרים יחזורפעם לחייכם שלכם . מי ייתן וימיכם יהיו מבורכים ומיוחדים כפישהנכם.ולסיום: זכה המנוח ששמע את שיבחו בעודו בחיים! הלא תמיד נשמעים השבחים מאוחרמדי - כשהוא כבר לא שומע... בקיצור - כדי שזה לא יקרה - בחרתי לומרלך היום - אני באמת מעריך אותך, כיף לישיש לך חלק בחיי.
תעבירו הלאה! ורק לאנשים החשובים לכם כדי שיהיהמשמעות למכתב..

לזכרו של רועי קליין